מאיה אטון (ילידת 1974) חיה ועובדת בתל אביב, בעלת תואר ראשון ושני מהאקדמיה לעיצוב ואמנויות בצלאל. כיום היא מרצה בבית הספר לאמנות רב תחומית באקדמיה להנדסה ועיצוב שנקר. אטון היא אמנית רב תחומית העוסקת במגוון מדיות, ביניהן ציורי קיר, רישומים, הדפסים, אובייקטים פיסוליים, מן-המוכן ואמנות סאונד. באמצעותן היא עוסקת בהיסטוריה של תרבות פופלארית, במודרניות ובצמתים בהם משתלבים מיתוס, נרטיב ומדע. אטון הציגה בתערוכות יחיד רבות בין היתר בסדנת ההדפס ירושלים, ישראל (2019); המוזיאון היהודי לונדון, אנגליה (2018); מוזיאון חיפה לאמנות, ישראל (2017); מוזיאון תל אביב לאמנות, ישראל (2009); מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד, ישראל (2007). בנוסף, היא השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות, עבודותיה נמצאות באוספים חשובים והיא זכתה במספר פרסים יוקרתיים. 

Maya Attoun Portrait. Photo: Mia Gourvitch.

מגזין 3 יפו: הי מאיה מה שלומך בימים אלה?

מ.א: הי, אני מניחה ששלומי בסדר

מגזין 3 יפו: ספרי לנו משהו על העבודה מהאוסף שאנחנו רואים כאן.

מ.א: הרישום הוא דיוקן עצמי עם גולגולת. הברקים מעל לראש הדמות לקוחים מהמערכת הפנימית של כלי הדם של המוח.
העבודה נוגעת בפריעת הגבולות בין הפנים לחוץ או ליתר דיוק בין פנים הגוף לפנים הבית. היא חלק מחיפוש נרחב אחר הנופים הפראיים של הסביבה הביתית, ואחר ההתכנות של גוף חדש שהוא מוטציה של החיבור בין הבית לגוף.

מגזין 3 יפו: האם בהקשר של הימים האלה את חווה אותה באופן שונה?

מ.א: העבודה היא חלק ממחשבה על השבר במערכת הגומלין בין הפנים לחוץ, ועל כך שהבית הוא המקום הפראי האחרון שנותר לנו כאשר הסביבה החיצונית ממושטרת וממשטרת. מצד אחד חווית הבידוד של ימים אלה נחוות כהמשך ישיר של המחשבה הזאת. מצד שני, המחשבה הזאת לוקחת בחשבון את פעולת ההתבודדות, הפניית הגב לחוץ, כפעולה חתרנית, אנטי ממסדית, אך בימים אלו, דווקא הפעולה של יציאה החוצה מצטיירת כפעולה חתרנית, אנטי ממסדית המסכנת גם את האני.

מגזין 3 יפו: על מה את עובדת עכשיו?

מ.א: הבידוד תפס אותי בשיאה של העבודה על התערוכה “הרים סולריים ולבבות שבורים” שתוכננה לסוף מאי במגזין III יפו, ולקח לי מספר ימים להוריד את קצב העבודה עד שהיא פסקה כמעט כליל.
אני מעסיקה את עצמי בפעולות קצרות, רישומים וצילומים במרחב הביתי. בעיקר תוך משחק עם המשפט CULTIVATING DOING NOTHING IMPORTANT שתוהה על הכלום, על מה חשוב ומה לא ובעיקר על האפשרות שניתנה לנו, שלפעמים היא בלתי נסבלת, לחוות כל יום במלאו.

מגזין 3 יפו: מחשבות על העתיד?

מ.א: ככל שעוברים הימים בתוך הסגר, מחלחלת אצלי ההבנה שהמציאות כפי הכרנו הולכת ומשתנה ודורשת בחינה מחדש של העתיד. זאת חוויה מפחידה של שינוי המפרקת כל תחושת יציבות חברתית, כלכלית ונפשית. מתקיים כרגע פער עצום בין העבר לעתיד, כך שאני משתדלת מאוד שלא לחשוב מעבר ליום אחד ומשתדלת לא להסיק מסקנות מהר מידי לגבי העתיד.

Maya Attoun, Inner Beauty, 2007. Collection Magasin III Museum for Contemporary Art.
Maya Attoun, CULTIVATING DOING NOTHING IMPORTANT, 2020.
Maya Attoun, CULTIVATING DOING NOTHING IMPORTANT, 2020.